איט מאמז עושות את אוגוסט: טיפים מאמהות מנוסות שיודעות איך לשרוד את החופש הגדול

יוטל, אמא לארבעה, מספרת:

כשאת אמא, את עושה המון טעויות.
אבל את הגדולה מכולן את עושה עוד לפני שאת מתעברת- שאת מנסה לדמיין לעצמך איזו אמא את תהיי, עם אג׳נדה ברורה וסגורה מראש וכמובן מנותקת לחלוטין מהמציאות ונסיבותיה-כמו…ילדים.
לדוגמא, היה לך ויז'ן בראש שתקדישי לכל ילד את הזמן שלו. ״חוג אמא בת״ ובואי נגיד שמאז- אין ערב שאת לא בוכה ומלקה את עצמך על חוסר הזמן שלך עם הילדים בכללי ועם כל אחד בנפרד בפרט.
אבל מה לעשות שבחופש הגדול כשיש לך ארבעה ילדים, בגילים שונים ולכל אחד יש את הצרכים שלו אל מול עוגנים כמו שנ"צ של התינוק או פעילויות מותאמות גיל, ואין לך את האפשרות הפיננסית לעזרה מבחוץ וסבא/סבתא החליטו בחוצפתם שגם הם צריכים חופש מלגדל לך את הילדים במהלך השנה – ה״זמן לבד״ עם כל ילד הוא באמת הצרה הכי קטנה שלך, וזמן לעצמך תקדישי בקבר.

אז קבלי כמה טיפים של אמא מנוסה איך בכל זאת לשרוד את החופש הגדול:

1. נכון תמיד אומרים "בחופש אני משחררת״ או "אין חינוך בחופשה"? טעות!
חינוך = עקביות והתמדה ! פעם אחת נתת להם לפרוץ את הגבול There is no way back, ולהזכירך, לכל חופש יש מוצאי חופש… לכן, הקפידי על לו"ז מסודר לכל יום וגבולות ברורים, לרבות: תורנות מדיח, אוכל מים וטיול עם הכלב, ארוחות מסודרות ושעת שינה ק ב ו ע ה.
2. אם באטרקציות עסקינן אז הרי ש"לו"ז" לא אומר שכל יום מצריך ממך להיות ראש צוות הווי ובידור. קבלי סוד: הם רשאים להשתעמם! סתלבט מול המסך לא הרג אף אחד. אנחנו למדנו ספרדית משעות של צפייה בטלנובלות.

3. תיאום ציפיות! את אחת מול רבים. את מודיעה להם חגיגית שאת לא יכולה וגם לא מתכוונת לרצות את כולם. כל אחד מהילדים יגיד מה הוא היה הכי רוצה שיקרה בחופש ותתפלאי להיווכח שהשד לא כזה נורא ולפעמים זה מסתכם בללכת לגינה. א-ב-ל אל תהיי ילדה ותמהרי להגשים את כל משאלותיהם! (מי ישמע את פיית השיניים) תשמרי כל משאלת לב לקלף מיקוח תמורת התנהגות מופת כי הכלל הוא שהם צריכים להרוויח את זה ככתוב:
Well fame costs, and right here is where you start paying; in sweat.

4. הכל מתחיל ונגמר בבכור. אם הוא מרוצה כולם מרוצים. תבדלי אותו באמצעות "שוחדים" קטנים, כמו: ללכת לישון מאוחר מהאחים שלו, תאפשרי לו ללכת לבד לכל מיני מקומות עם חברים (אם הוא בגיל), גם תשלום סכום סמלי מתקבל במצבים כאלה, וכך תגייסי אותו לעזרה עם הקטנים ובייחוד עם ההכי קטן.

5. כשאחד הילדים (בדר"כ הסנדוויץ') מתחיל לזמר התקרבנות ביחס לאחיו – קודם כל תנשמי ותזכרי
שזה לא יתחיל ויסתיים בחופש הגדול אלא יימשך כל עוד את בחיים. אז המלצה שלי קודם כל זה לחסוך כמה לירות לממן לו טיפול פסיכולוגי, ולעניינו, תעני לו את המשפט האלמותי "כשאתה תהיה בגיל של אחיך גם אתה תקבל" –כי עת לכל וזמן לכל פלאפון תחת קורת גג ביתנו.

6. קרוב לוודאי שאם יישמת את סעיף 2 לעיל כדבעי, או החלטת לבסוף לצאת איתם מהבית,
תיתקלי במריבות ביניהם מדי פעם. אז אחרי שצרחת לשווא ״מה זה משנה?!?!?״ תנקטי בגישה הבאה: ת ס ת ד ר ו ב י נ כ ם ! כן !!!!
את. לא. מתערבת. נקודה. הם רבים על האייפד/על הכדור/מי ראשון ומי יושב ליד החלון- כולם מפסידים ואת לא מתניעה את האוטו עד שהם מסתדרים. שכאמור, הם צריכים להרוויח את ההשקעה שלך בהם. אגב, אם הם כן מוצאים פתרון למצוקה הגדולה שהם נקלעו אליה (כמו לזרוק את האחות הקטנה למושב האחורי) תצ'פרי אותם בממתק קטן. מה שמוביל אותי לטיפ הזהב הבא –

7. אין דבר שארטיק לא פותר.

חופשה נעימה מצוות ITMOMZ!