חופשה של שבוע? וויקנד משפחתי מחוץ לבית? נשמע כיף, אבל כולנו יודעות שאחד הגורמים לחשש בסיטואציות כאלה הוא הרצון לשמור על שגרת השינה שהצלחנו להקנות לקטנטנים בעמל רב (כדי שגם את, עם כל הכבוד, תגיעי לנמנם טיפה). אז לפני שאת מתחילה לארוז מזוודות, יש ליועצות שלנו – הודיה טיבר ויפעת ידעי – כמה מילות הרגעה עבורך.
* הורידי את הסטרס, וסימכי על הבייבי שהוא מסוגל להירדם בכוחות עצמו גם בחוץ. מראש הצטיידי בסבלנות, ודעי שהשינה עלולה להיות קצרה וקצת פחות איכותית אם מדובר בבייבי מעל גיל 4 חודשים.
* אובייקטים של בית: קחי כמובן חפץ מעבר, ואם יש מקום אז גם סדינים עם ריח של בית וחיתול טטרה לכיסוי העגלה.
* הורידי את כמות הגירויים: חפשי חדר שקט ומוחשך, פינה שקטה נטולת גירויים.
* אם הגעת לשלב ההרדמות העצמאיות, השתדלי שלא לחזור אחורה לשלב בו את מרדימה את הבייבי על הידיים או על בקבוק/ציצי. המקום חדש לבייבי, ולכן שבי לידו – אם הוא מתחיל לבכות, העניקי מעט מגע, ידיים, קול ותנועה. כשהבכי נפסק, הפסיקי מיד את ההתערבות.
* השתמשי בטקסים הקבועים שיצרתם בבית: טקס שכולל תרגילים התפתחותיים, שיר קבוע, עיסוי, אוכל באזור מסוים בחדר, מקלחת ואז החתלה, הלבשה ונשיקת לילה טוב.
* שימרי ואפילו צמצמי את מרווחי הערות שמתאימים לגיל הבייבי – אל תמשכי אותו ער. זיכרי שבימים של חופשה ישנם יותר גירויים, וייתכן והוא יראה סימני עייפות מוקדם מהרגיל. ככל שתמשכי את מרווח הערות, ההרדמה בחוץ תהיה קשה יותר.
* זיכרי: כל קטנצ׳יק או פצפונת מגיבים אחרת למעברים ושינויים, לכן אם את יודעת שהבייבי שלך זקוק ליותר זמן ממצב "ערות" למצב "שינה", ספקי לו מקום נעים ושקט להירדמות מיד כשהוא מראה סימני עייפות.
* אחרי שראית שהבייבי מבין את המסר ומסוגל להירדם בכוחות עצמו במיטתו, נסו לתרגל הרדמה, או שתיים בשבוע מחוץ לבית.
* מבאס, אבל נכון: על-מנת לשבור שגרה, מומלץ מאוד לייצר קודם שגרה לפחות כשבועיים. אנחנו יודעות, זה לא פשוט בתקופת חגים, וכשבדיוק בכלל חזרנו מהקיץ, אבל עדיין – ככה זה.
* הכי חשוב: מה שקורה בחופשה, נשאר בחופשה. ברגע שאתם חוזרים הביתה, אתם שבים לגבול הברור ולשלב אליו הגעתם בתהליך לפני היציאה מהשגרה.
